אינסטינקט בסיסי 2

התחושה ככל שהזמן עובר היא שיש כאן שיעור חשוב בחיזוק תחושות הבטן.
ולא מהסוג שמריץ אותך במהירות עם נייר טואלט למקום הכי קרוב (טפו טפו טפו חמסה חמסה )…
החלטות מהירות. כאלה שאין להן בסיס מניסיון קודם. מישהו טישטש כאן את השחור והלבן להרבה גוונים של אמצע. כאלה שלא ידעתי שקיימים, ככה שהשיפוט שלי, זה האחראי שיודע כמה מסוכן העולם הזה, פשוט שותק ומודה שהוא לא יודע כלום.
לאן נוסעים עם התיק בית הענק שלי (חייב כבר לשלוח כמה דברים הביתה).
על מי סומכים?
לא עושה לעצמי הנחות. אני משתדל להמנע מכל העצות הקולקטיביות של חצי ישראל שכאן.
אני מחליט, אני בוחר. ככה מוצא את עצמי במניקאראן במקום בקאסול.
בזמן שכולם אוכלים שם צ’ילומים לארוחות בוקר, אני שוטף את עצמי בבריכות החמות הפרטיות של המקום ( קשה לי להסביר כמה המים האלה חמים)
ככה פוגש את גרין, בריטי משוגע שכבר 16 שנה על הקו של אנגליה-הודו. הוא מספר שיש איזה מערה בפסגות שיש ממנה נוף מטורף. מזמין אותי להצטרף לשלושה ימים.
חוץ מתחושות בטן, ואיזה רצון עז שמדגדג לי באצבעות ואומר שיהיה שם מה לצייר אין לי שום דרך או מישהו להתייעץ איתו על ההרפתקאה. מישהו זר במערה.
נזכרתי באורי ובפעם ההיא שנסענו כולנו לים לפני שטסתי. ואיך אני התעקשתי לחפש איזה חוף נסתר והוא אמר שלפעמים הרפתקאות כאלה הן סתם בזבוז זמן.
בסוף באמת לא היה שם חוף. רק להקה יפה של חסידות ושקיעה על שדות
.
וככה מוצא את עצמי גבוה גבוה. כי משהו לחש שיהיה בסדר. בין עצים שמעט ראו. מול פסגות שמפוררות לי את הנשמה מרוב יופי.
אושר הוא דבר שכל כך קשה לנסח. את הפחדים שלי אני יודע למלמל בלי סוף.
ככה עבר הזמן בפרווטי בטיולים יומיים עם גרין שלימד אותי איך חיים בטבע.
ושיש איזה נקיק שדוקא ממנו המים טובים.
קורא את המילים של עצמי ורואה את אבא שלי נחרד שם.
תראו מה זה, אמא פולניה ודוקא העירקי הוא זה שמלביש אותי בסוודר…
כמה דאגה הורים שלי.
אבל הכל בדיוק כמו שצריך. אני באמת יכול להמשיך מכאן .

ועכשיו דרמסאלה. נשבע לכם שזה מפתיע אותי כל פעם מחדש. 8 שעות ושלווה אחרת.
אני בוחר את הלבד שלי. היה שם בפרווטי איזה כמה ימים שלא היה אפילו מוסיקה בחדר.
ככה יצא פורטרט עצמי, אני אף פעם לא בטוח אם ככה באמת נראה,
יש גם למעלה ציור של שוטר שחיפש עלי סמים. לא מצא כלום אבל עזר לי למלא טופס לביטוח כי הפלאפון נגנב.
כן, הפלאפון נגנב. וטוב שכל השאר איתי. אבל אין טעם לסמס ונצטרך גם לבנות את הזיכרון מחדש כשאחזור (שלי ושל הפלאפון….)
אתמול בלילה כוכב נופל. לילה חשוך והוא בוער למטה כמו מטאור.
הבעתי משאלה, תבקשו אחת בשביל עצמכם גם.
זה עובד למי שמאמין. אני מבטיח.