חזרתי.

קפיצה קטנה להרים ושוב ברישיקש להתארגנות.

שבוע למרגלות ההימליה. הגענו עשרה ימים אחרי שהשלג נמס, בעלי חנויות קטנות עדיין מנגרים דוכנים מחדש.

ובשוליים של גנגוטרי החורשות היפות והקסומות ביותר שראיתי. ענבי וזומזום, אם יש פיות כאן הן גרות.

שאריות של שלג. בלילה קר קר, הקדמנו בשבוע ועשינו מדורה קטנה, אני ורוני ונשות כל העולם להתחמם בא.

ל”ג בעומר משלנו, בננות במדורה עם שוקולד חתוך. מזל שפגשנו כאן מפיקה בריטית שתביא את כל הפינוקים.

העולם הזה מנוהל על ידי מפיקות חכמות, כבר אמרתי את זה פעם….

מצחיק לי כאן כל כך. אני משתטה כמה שרק יכול. ומצחיק את עצמי בנסיונות העלובים שלי להשליך נסיון חיים מערבי במקום ההזוי הזה.

מציאות אחרת. ואם תבקשו דוגמאות אני אתקשה להתחיל להסביר. אתמול השתין על רוני קוף מאיזה עץ בזמן שחיכינו.

אפילו לא התנצל. אולי זו דוגמא ראויה ואולי לא…:)

שבת שלום יקרים

הנה כמה תמונות לסיום

אם תהיתם מי מועך אותי שם, זה רגע לפני הגילוח….כן אבא שלי, הלהב חד פעמי, אפשר לנשום

אוהב אלון